1 ] ו ח נכאים שורה בשירים שכתב טדרוס בשנות המשבר הגדול בחייו . הביטחון , זחיחות הדעת המוחצנת , ההדוניזם המופגן , החושניות היצרית והכתיבה הראוותנית שאפיינו את יצירתו לפני המשבר , נחלשים מאוד או נעלמים עם מותו הטראגי של דון יצחק בן צדוק . עתה מבטא המשורר בשיריו מאמץ נואש למצוא משמעות לחייו , לאחר שעולמו נהרס וביטחון קיומו התערער . בלשון צלולה ופשוטה , הוא נותן ביטוי למגוון עשיר של חוויות אינטימיות : מבוכה , תוגה מופנמת , ייאוש ותחושת השפלה , ייסורי מצפק , חיפוש השלווה בהשלמה עם הגורל שאין לשנותו , ויחד אתם גם תקווה לשוב ולזכות בעושר ובכבוד שבהם קץ לכאורה . יותר מכל הוא מבקש ניחומים בדת , בחזרה בתשובה , באמונה בעולם הבא ובשכרו , בציפייה לרחמי האל . שוב ושוב הוא עושה שמוש במונולוג הדרמאטי , בפנייה לנמענים שונים בלשון נוכח . הוא פונה לעצמו , לנפשו יחידתו , ליצר הרע , לזולת ובעיקר לאלוהים בתפילה ובתחנונים . בתוכנם ובדרכי ביטויים של שירים רבים מורגשת השפעת שירת הקודש של "תור הזהב , " במיוחד של "הרשויות * והסליחות האישיות . שירים אלה מצטיינים בכנות רבה ולעתים אף בחן של תמימות . בשיר האופייני "...
אל הספר