זה היה מבעית . כאשר שלושת הטיפוסים צצו להם ותקפו את פון , כל האחרים כמו ננטעו במקומם . הבהלה הקפיאה אותם . השלושה הכו את פון ואף נשכו אותה . פון היתה עדינה , ותוקפיה עלו עליה עשרת מונים בחוזקם הגופני . אבל אף אחד מן הנוכחים לא התערב . הקרב היה בלתי שקול ואלים . במרווחי זמן קבועים הסתכלו התוקפים סביבם והיישירו מבט אל אמה של פון ואל אחיותיה , הם איימו עליהן כדי להפחידן . פון עצמה היתה מבועתת לגמרי . בשלב כלשהו איבדו התוקפים את ההנאה שבעינוי והסתלקו . הם פשוט השאירו את פון שכובה על הקרקע . זמן רב היא שכבה על בטנה וצרחה בקול חזק . ואז קפצה פתאום על רגליה ונמלטה . לאחר זמן ישבה מכווצת ונראתה אומללה ומותשת . אחותה הגדולה ניגשה אליה וחיבקה את כתפיה בזרועה . פון , מעורפלת לגמרי , לא הגיבה , ואחותה משכה וטלטלה אותה בעדינות , כאילו היא מנסה להעיר אותה , ואז שבה וחיבקה אותה . לבסוף התרפקו שתי האחיות זו על זו . הסצנה הדרמטית הזו היא מעשה שקרה באמת . הוא התרחש בשנות השמונים במדיסון , במדינת ויסקונסין שבארצות הברית . אבל לא נערכה שום חקירה משטרתית ושום עיתון לא דיווח על המקרה . רק ההולנדי פראנס דה ו...
אל הספר