כל הילדים מתחילים כטיפוסי I סקרניים ומוכוונים מעצמם , ואולם רבים מהם מסיימים כטיפוסי , X מנותקים וצייתנים . מה קרה להם ? ייתכן שהבעיה מתחילה בנו — המבוגרים המנהלים את בתי הספר ועומדים בראש המשפחות . אם ברצוננו להכין את הצעירים לעולם העבודה החדש — וחשוב מכך , אם ברצוננו שהם יחיו חיים מספקים — עלינו לשבור את אחיזתה של מוטיבציה 2 . 0 בחינוך ובהורות . למרבה הצער , כמו בעסקים , קיימת אי התאמה בין הממצאים המדעיים לבין מה שנהוג לעשות בבתי הספר . המדע יודע ) וגם אתם יודעים , אם קראתם את פרק ) 2 שאם מבטיחים לילד בגיל הגן תעודה מפוארת עבור ציור , הילד יצייר עבורכם ציור , אך יאבד מיד כל עניין נוסף בציור . ואולם על אף הראיה הזו — ובעוד עולם העסקים דורש יכולות לא שגרתיות , יצירתיות ותפישתיות — בתי ספר רבים מדי נעים בכיוון שגוי . הם שמים דגש חזק עוד יותר על שגרה , תשובות נכונות וסטנדרטיזציה . הם משתמשים בתגמולי " אם אז" — פיצה בתמורה לקריאת ספרים , מכשירי iPod בתמורה להופעה לשיעור , וכסף בתמורה לציונים טובים . אנחנו משחדים את התלמידים כדי שיהיו צייתנים במקום לאתגר אותם ולהופכם למעורבים . אנחנו יכולי...
אל הספר