ה סטטיסטיקאים אומרים שדמוגרפיה היא העתיד . הרולינג סטונס אומרים שלא תמיד אפשר לקבל מה שרוצים . אנחנו לא יודעים מה קורה כששני עקרונות יסוד אלו מתיישבים , מוזגים כוס בירה ומתוודעים זה לזה . ואולם אנחנו עומדים לגלות זאת . בשנת 2006 החלו בני דור הבייבי בום להגיע לגיל שישים . בימי הולדת עגולים נוהגים חלק מהאנשים לעצור לרגע , לבחון את חייהם ולעשות " ספירת מלאי . " גיליתי שכאשר בני הדור ההוא , בארצות הברית ובמקומות אחרים , מגיעים לנקודה הזו , הם עוברים בדרך כלל תגובה הכוללת שלושה שלבים . בשלב הראשון הם שואלים : " איך לעזאזל הגעתי לגיל שישים " ? אנשים רבים מופתעים כשמד המרחק שלהם מגיע ל 6-0 ומתחילים לפחד . שישים , הם חושבים , זה זקן . הם מונים את הדברים שהם מתחרטים עליהם ומתעמתים עם המציאות , עם זה שמיק ג'אגר וחבריו צדקו , שאי אפשר לקבל תמיד את כל מה שרוצים . אז נכנס לפעולה השלב השני . בעבר הלא רחוק כל כך , אנשים שהגיעו לגיל שישים נחשבו זקנים מדי . ואולם בתחילת המאה העשרים ואחת , כל מי שהיה בריא מספיק כדי לעבור שישה עשורים , הוא כנראה גם בריא מספיק כדי לעבור עוד כמה . מנתוני האו"ם עולה כי גבר...
אל הספר