אומהה 1987-1982 ש נות ה 80 היו תקופה של הרבה עסקאות , שרובן מומנו על ידי הלוואות רבות . מדד דאו לא השתנה זה שבע עשרה שנים . אינפלציה שוחקת השמידה חלק ניכר מרווחי התאגידים , אבל חברות הגדילו את כוח העבודה שלהן . כל עובד צווארון לבן , מלבד הזוטר ביותר , נח כעת על מצע מרופד של מותרות . מנהלים פינקו את עצמם ואת עובדיהם במסלולי גולף ובאכסניות ציד . הם בזבזו חלק ניכר מהכנסות החברות בתפעול מרושל , בתכנון רופף ובביורוקרטיה חסרת אחריות . ואז , תחת כהונתו של ראש הבנק המרכזי פול וולקר , החלו שיעורי הריבית – שעד לא מכבר הגיעו לגובה אסטרונומי של 15 אחוז – לרדת . רמת האינפלציה שוב היתה תחת שליטה . אנשי כספים ממולחים הבחינו במצבן המנופח של חברות אמריקניות . עתה , כשההלוואות הפכו זולות , יכלו רוכשים פוטנציאליים של חברות להשתמש בנכסים של אותן חברות כעירבון למימון הרכישה – ממש כמו משכנתא של מאה אחוז על דירה . הרוכש לא נדרש לשלם דמי קדימה רכישה של חברת ענק לא עלתה יותר מהקמת דוכן לימונדה . אנשי כספים רבים חזרו לוול סטריט , כשהם נחושים לשחוט את העגלות המפוטמות תוך שימוש בסכין הקצבים של ההלוואות . תקופת ה...
אל הספר