כאשר נישאו הפסיקה לילי שרון את לימודיה במכון אבני , והחלה לעבוד במטה הארצי של משטרת ישראל , במחלקה לזיהוי פלילי , ואילו בעלה שב לשירותו הצבאי כמפקד בית ספר לחי"ר בדרגת אל"מ . כשנה לאחר נישואיהם , באוגוסט , 1964 נולד בנם עמרי , ולילי שרון עזבה את עבודתה במשטרה ולא שבה אליה עוד . בעלה , לעומת זאת , המשיך להתקדם במעלה הפיקוד הצבאי , מונה למפקד חטיבת שריון במילואים ואחר כך לראש מטה פיקוד צפון . בעקבות מינוי זה עברה משפחת שרון להתגורר במושב נהלל , שם , על פי עדותו של אריאל שרון עצמו , הצליחו להתאושש סוף סוף ממותה של מרגלית . לאחר כשנתיים שבו לביתם בצהלה , ובנובמבר 1966 נולד בנם השני , גלעד . בשלב זה כבר היה ברור לגב' שרון שהיא לא תשוב לעבודתה , ושחייה מעתה ואילך מוקדשים לילדיה ובעיקר לבעלה . על החלטתה זו תספר לילי שרון בשנים הבאות בגאווה שוב ושוב בכל הזדמנות . " אופייה השונה של לילי " , כותבים העיתונאים גדי בלום וניר חפץ בביוגרפיה שכתבו על אריאל שרון , " הכתיב דפוס נישואים לגמרי אחר מזה שהורגל אליו אריק עם מרגלית ז"ל . [ ... ] לילי הייתה יותר מוחצנת וברבות השנים הייתה מעורבת בקריירה של בעלה...
אל הספר