במקביל לעבודתו במשרד הביטחון חזר שמעון פרס גם לפעילותו הפוליטית , והחל עושה את דרכו הארוכה ללשכת ראש הממשלה . באותם ימים , מספר בר זהר , סוניה " נלוותה אליו לכל מפגש ולכל אירוע , והקשר ביניהם הרשים את כל מכריהם " . יתרה מזו , ביתם של בני הזוג פרס נעשה מוקד חברתי , וסוניה פרס , על פי עדות חבריהם מאותם ימים , " השתתפה בשיחות והביעה תמיד את דעתה ביושר , בתבונה וללא ערפול דיפלומטי " . לא בכדי מציין בר זהר את מעורבותה של סוניה פרס בחייו של בעלה באותן שנים , שכן בשלב מאוחר יותר של הקריירה הפוליטית שלו היא פיתחה עוינות מוחלטת כלפי פעילותו הפוליטית של בעלה , ובהדרגה "נעלמה" לחלוטין מחייו הציבוריים והפוליטיים . את הסיבות לעוינותה זו של גב' פרס , טוענים מכריה , יש לחפש בראש ובראשונה בעובדה שנאלצה לוותר על חיי הקיבוץ שאותם אהבה . עזיבת הקיבוץ , כותב בר זהר , "היתה מכאיבה במיוחד בשבילה , והיא הודתה שגרמה לה לטראומה של ממש " . במשך הזמן , כפי שנראה , יתווספו עוד סיבות להתרחקותה של סוניה פרס מחייו הציבוריים של בעלה . אלא שבשלב זה של חייהם המשותפים לא קיבל כאבה על עזיבת הקיבוץ ביטוי חיצוני . לדברי מכ...
אל הספר