מ אז ומעולם התעלמו חוקרי החברה והפוליטיקה הישראלית – היסטוריונים , סוציולוגים , אנשי מדע המדינה , חוקרי תקשורת ואפילו חוקרות מגדר – מהשפעתן של נשות ראשי הממשלה בישראל ומהמשמעויות החברתיות והפוליטיות של התפקיד שמילאו . גם הסיקור התקשורתי של נשות ראשי הממשלה בישראל – לפחות בשנים הראשונות – היה מועט יחסית , ועסק בעיקר בפן הרכילותי של חייהן . היבט זה של חיי נשות ראשי הממשלה – הסיקור התקשורתי – זכה רק בשנים האחרונות לעדנה אקדמית מסוימת עם פרסום מאמרים אחדים המנתחים את התופעה . בנסיבות אלה אין זה מפתיע כי גם הציבור הישראלי מעולם לא העמיד את נשות ראשי הממשלה במרכז , ואפילו לא בשולי הדיון הציבורי פוליטי המתקיים תדיר בישראל . את הסיבות להיעדרן של נשות ראשי הממשלה מהדיון הציבורי בישראל ניתן למצוא בראש ובראשונה בעובדה שתפקידה של אשת ראש הממשלה בישראל מעולם לא הוגדר באופן רשמי , וכך גם הציפיות ממנה מצד הציבור הישראלי . אמנם בשנת 2000 הועלתה בכנסת , ואף אושרה בקריאה ראשונה , הצעת חוק לקביעת מעמדן של נשות ראשי הממשלה ( ונשיאים ) – חוק תקציב הפעילות הציבורית של בן הזוג של נשיא המדינה ובן הזוג של ראש ...
אל הספר