וכרים את הסיפור במבוא לספר על החופשה בקופיפי ? על הרגע שבו הסתיימה החופשה המדהימה , כשגיליתי שהזוג הישראלי השני שילם 40 דולר על חדר שאנחנו שילמנו עליו 60 דולר ? כאמור , במשך כל אותה ארוחת ערב כעסתי על אשתי משום שלא מצאה לנו את החדר במחיר הזול יותר . נשכחה האהבה רבת השנים , וההפסד הצורב של 20 דולר פעפע ומילא אותי כעס רב . זו דוגמה קלאסית להשפעתה של נקודת ההתייחסות על רגשותינו . המפגש עם הזוג הישראלי לא שינה במאומה את מצבנו המוחלט . שום דבר רע לא קרה . בעל המלון לא ביקש מאיתנו תוספת תשלום , לא נמצאו ג'וקים בחדרנו , המצעים היו נקיים , המים באמבטיה היו חמים , והכול היה בדיוק כפי שרצינו שיהיה . הדבר היחיד שהשתנה היה נקודת ההתייחסות שלנו : פתאום הרגשנו ששילמנו יותר מדי . היה לנו בסיס להשוואה , והדבר גרם לנו להרגיש פראיירים . לא נעים לי להודות , אבל קרו לי גם מקרים הפוכים , שבהם אנשים שילמו יותר ממני על דבר מה זהה לזה שאני קניתי , ואף על פי שלא חל שום שיפור במצבי , שמחתי מאוד לשמוע שהם שילמו יותר ממני . סיפור כזה התרחש בסרי לנקה . נסעתי לשם באוגוסט 1988 עם עמיתי אלדד כדי להרצות בפני אנשי משרד...
אל הספר