בטנים האחרונות מורגשת התעניינות מו גברת מצד החוקרים במדעי החברה בתיאוריה של השינויים באירגון ( ויהא זה אירגוו למטרות רווח , כמו מיפעל תעשייתי , למטל , או אירגוו שלא למטרת רווח , כמו בית חולים . ( למגמה זו מניעים רבים , מהם עיונייים ומהם פרגמאטיים . במישרר העירני : ההתעניינות בתיאוריה של השינויים באירגון היתה תולדה של ההתעניינות הכללית של מדעני החברה בתהליכי השינוי החברתי , הפוליטי והכלכלי ובחיפוש אחר מקומו של האירגון כמחולל השינוי או כמעכבי . שאלה שהעסיקה חוקרים רבים היתה : מהי השפעתם של תהליכי ביורוקרטיזציה בארצות המתפתחות על 2 חדשנות ושינויים במערכת המינהלית ? במישרר המעשי : ההתעניינות התמקדה בהשפעתם של השינויים על שיפור תיפקודו של האירגון בפיתיון תחלואיו ועל הסתגלותו למשימות החדשות שהסביבה מעמידה בפניו . כל הסוקר את המיפרות העוסקת בחידושים ושינויים באירגון ( כלומר : חידושים טכנולוגיים , שינויים מכניים ותיפקודיים ) עשוי להיווכח כי קיימות שתי גישות עיקריות המתייחסות למהות השינוי : הגישה הראשונה , גניי . 7 ית-אנ . אליג 1 יו 7 במהותה , מבקשת לאתר את הגורמים והכיוונים הכלליים של השינויים...
אל הספר