עד כה עסקנו בהצגת הגישות לחקר המנהיגות ובתכונות ומיומנויות המיוחדות הנדרשות ממנהיג פורמאלי באירגון . נבדוק עתה מהם דפוסי ההתנהגות של המנהיגים באירגון , בעזרתם הם מבצעים את תפקידיהם . את ההבחנה בין דפוסי ההתנהגות נעשה בעזרת הקריטריון של מידת ריכוז הסמכויות בידיו ( המנהיג האוטוריטטיבי ) ומידת ביזור הסמכויות מידיו ואצילהן לכפופיו ( המנהיג הדמוקרטי . ( יש הסוברים , שדפוס ההתנהגות אינו תלוי רק בתכונות של המנהיג ובקפריזות שלו , אלא גם בהנחות הבסיסיות שיש לו ו לאחרים אודות המוטיבציה של הפרט לעבודה באירגון . וזהנחרת אידית . המרטיבציה של הפרט באירגרך רהשתמערירתיהך להתנהגרת המנהיג בפרק הבא נרחיב את הדיבור בסוגיית המוטיבציה , אולם כאן נתמקד רק ברולק מתיאוריות אלה , להן השלכות על התנהגות המנהיג . א . התיאוריה של כריס ארג י יריס ( Ch . Argyris ) פרופ' ארגייריס סבור , שהאדם בתרבות המודרנית מתפתח ממצב של תלות גבוהה בילדות למצב של אי תלות בבגרות ולמצב של תלות הדדית בחברת המבוגרים . המצב ה"בלתי מבוגר" מאופיין על ידי תלות גבוהה , פסיביות , תגובות חד מימריות , שטחיות , פרספקטיבה קצרת טווח , חומר מודעות ו...
אל הספר