בתת הפרק הקודם על הסמכות צוייו , כי סמכות ניתנת לאצילה , אמנם כן . מאידך , עוצמה אינה ניתנת לאצילה , בהיותה קשורה ליכולת או לכושר של הפרט להשפיע . אם עוצמה אינה ניתנת לאצילה , האם איו סכנה שהעוצמה תישאר בירי מעטים בלבד ? תשובתנו היא - לא בהכרח ! אחת התזות הקיימות בסיפרות המיקצועית - ואשר הופרכה במחקרים רבים - טוענת שעוצמת יתר אצל האחד מפחיתה את העוצמה אצל האחר . לאמור : מי שקונה לו השפעה רבה , כאילו מצמצם בהכרח את השפעתו של האחר באירגון . הגרלת ההשפעה באירגון של גורמים שונים מגדילה את סך הכל ההשפעה שיש למספר א נשים באירגון . במילים אחרות לכל אחד כאירגוו ישנו הפוטנציאל להשפיע . מידת ההשפעה שלו היא פונקציה של גורמים שונים . יתר על כן , הסוציולוגים הומנס ואחרים . * סבורים , שקיים ביחסים בין בניאדם עקרון ההדדיות . זאת אומרת , שהאדם המקבל טובות מהאחד הוא מעוניין להחזיר . באשר לשאלת חלוקת העוצמה כאירגון הפורמאלי , נערכו מחקרים רבים בנושא . מחקר של טננבאום וקהו מצביע על כך שבאירגונים עסקיים ההשפעה באירגון היתה מרוכזת כידי נשיא החברה ובידי המנכ"ל . לדרגים ה נמוכים , לעומת זאת וויתה השפעה קטנה ...
אל הספר