בסיפרות המינהלית קיימת אבחנה בין מספר דפוסי ביזור באירגון : כבר ציינו שהסיפרות המחקרית הצרפתית מבחינה בין דקונצנטרציה , דצנטרליזציה וניהול עצמי . במילים אחרות , הדקו נצנטרציה פירושה האצלה כמותית של סמכויות מהררגים הבכירים לדרגים ה נמוכים יותר , כאשר לדרגים הבכירים ישנה הזכות לצמצם סמכויות אלה או להרחיבן . המבנה המינהלי הציבורי בצרפת בנוי על פי סיגנון זה . הדצנטרליזציה פירושה ביזור סמכויות ( ולא האצלה ) כאשר לדרגים האחרים באירגון ישנה הסמכות לקבל החלטות ( ולא רק לבצען . ( בדרך כלל ביזור זה כרוך גם בניתוק מסוים מהמרכז מכח החוק , אם כי קיים עדיין פיקוח מצד המרכז על יחידות המשנה , אך פיקוח זה הוא בעל אופי ייחודי ו נעשה בשיתוף יחידות המשנה . הבקרה היא מעצבת , מתקנת ומסייעת , אבל לא מענישה ומתגמלת ( כל עוד שאלה אינן חורגות ממה שנקבע בחוק . ( ניהול עצמי זוהי דרגה מתקדמת של ביזור , שאי נה מכירה בקיומו של מרכז מפקח , והמתקרבת יותר לתפימה של הביזור הפדרלי שנלמד בהמשך . חוקר המינהל פרופ' דרוקר כותב בספרו , "ניהול הלכה למעשה , " שיש להבחין בין שני דפוסי ביזור בסיסיים : ביזור פדרלי וביזור תיפקודי ....
אל הספר