אחת השגיאות של וובר היתה , שהוא הניח כי המודל שלו הוא אוניברסלי . מודל זה נתקל בקשיים רבים כאשר מנסים לנתח ולהסביר באמצעותו את התופעה הביורוקרטית כהכרזה מסורתיות מתפתחות . מה קרה בחברות אלה ? בתקופת הדקולוניזציה , הארצות המתפתחות לא היו מוכנות לקבל על עצמן לפתור בעיות חברתיות-מינהליות , שעד כה נפתרו על ידי המימשל הקולוניאלי . האחרון יצר אצל הארצות הנשלטות ציפיות גבוהות ולא נתן להן כלים להתמודד עם התפקידים החדשים המוטלים עליהן . הארצות המתפתחות נשארו עניות ; הממשלות חסרו את יכולת ההחלטה לשיפור מצב מדינותיהן כגלל סיבות אובייקטיביות - העדר משאבים חומריים ואנושיים , ובגלל סיבות סובייקטיביות - העדר מידע על רצון הציבור והעדר קיומם של מוסרות פוליטיים מפותחים . המדינות המתפתחות עמדו בפני קונפליקט רציני ביו הצורך לפתור בעיות המחייבות מיבנה חברתי בעל נורמות של חברה מודרנית לביו היותן כבולות במיבנה חברתי מסורתי , שהושתת על יסודות לא רציונאליים ועל המאפיינים שציינו קודם . הקונפליקט הזה הכביד על עבודת הממשלות בגיוס כספים ממיסים ובפיתוח כלכלה מתועשת ומתקדמת . המערכת המינהלית היתה מורכבת ברובה מאנשים...
אל הספר