תרומתו של ליטווק לתורת הביורוקרטיה היא בכך , שהראה שהמודל הביורוקרטי וווובריאני אינו מתאים לכל אירגון , אלא רק לאירגונים , אשר עוסקים במשימות אחידות הצורכות פעילות חוזרת ו נשנית , כגון : בית-חרושת לתרופות , בית-מרקחת , אירגון העוסק במיסוי ( מס הכנסה , ( "מקורות " ( שירותי מים ) . כל אלה פועלים על פי מתכונת פחות או יותר קבועה . לעומת זאת , האירגון הוובריאני לא יתאים לאירגונים העוסקים במשימות לא אחידות , כגון : ועדות ממלכתיות , חברות פרסום , אירגוני מחקר גדולים , אוניברסיטאות וכד ' . מסקנתו של ליטווק היתה , כי ניתן לבנות דגמי ביורוקרטיה השונים במהותם מהדגם הוובריאני . הדגם האלטרנטיבי הראשון המוצע על ירו הוא - הדגם ליחסי < ונרש ( העוסק במשימות לא אחידות ) אשר בו המידרגיות , היחסים הבלתי אישיים , הריכוזיות והנוקשות המיבנית מצומצמים ביותר . ( במינוח של פרופ ' ויינשל , הוא נקרא כשם האירגון האינטרפרטנרי ) . הדגם המי ק'גועי - הדגם הזה עוסק הן במשימות אחידות והן במשימות לא אחידות . המשימות הבלתי אהידות מאפיינות את איש המקצוע החוקר , הלומד והמחדש . דגם זה משלב יסודות הו מהדגם הוובריאני ( קיימת מ...
אל הספר