פוליציתמיה

פוליציתמיה ביילוד מוגדרת כיום כהמטוקריט מרכזי הגדול , 65 % -מ אף שכיום יש החולקים על הגדרה זו , ונעשות עבודות לקביעת הגדרה חדשה . לגיל הבדיקה יש השפעה על ערך ההמטוקריט . ההמטוקריט נמצא ברמתו הגבוהה ביותר בגיל שעתיים לחיים , ( 70 % ) ובהמשך הוא יורד הדרגתית ביממה הראשונה לחיים . קיימת קורלציה בין רמת ההמטוקריט בדם של חבל הטבור , הגבוהה , 56 % -מ ובין פוליציתמיה ( HT > 70 % ) בגיל שעתיים . קיים הבדל בין המטוקריט הנבדק בדם קפילרי לבין זה הנבדק בדם ורידי ( הקפילרי גבוה יותר . ( לצורך אבחנה וטיפול יש לבדוק דם ורידי . בנוסף להמטוקריט יש להתייחס גם לצמיגות ( Viscosity ) וליכולת הזרימה של הכדוריות האדומות . הצמיגות תלויה בחלבוני הדם , בטסיות ובגורמים אנדותליאליים . צמיגות יתר היא נדירה בערך המטוקריט הקטן . 60 % -מ הסימפטומים קשורים בעיקר בצמיגות ופחות בערך ההמטוקריט . הסיבות לפוליציתמיה כוללות : . 1 מעבר דם שלייתי מוגבר , בשל איחור בסגירת חבל הטבור , מעבר דם מתאום לתאום , מעבר דם אימהי-עוברי . . 2 היפוקסיה תוך-רחמית כמו , IUGR-ב תינוקות לאימהות סוכרתיות , יתר-לחץ-דם אימהי , עישון אימהי , מומי ...  אל הספר