ההגדרות הבסיסיות של חוק זה נמצאות בחוק לטיפול בחולי נפש . עקרונית קיימות שלוש צורות אשפוז במוסד פסיכיאטרי : אשפוז חופשי , אשפוז בהוראת אשפוז ואשפוז לפי צו ביתמשפט . אשפוז חופשי חולה חופשי הוא חולה המבקש עזרה רפואית פסיכיאטרית במסגרת בית-חולים פסיכיאטרי . לפני קבלתו לאשפוז יש לבדוק את החולה נפשית וגופנית , ועל החולה לחתום על הסכמתו לאשפוז . לחולה נשמרת הזכות לחזור בו מהסכמתו . מנהל בית-החולים רשאי לאשפז אדם בעל כורחו . אם אשפוזו של החולה לא ניתן לדחיה וקיים מצב המצדיק הוראת אשפוז ( ראה למטה , ( על המנהל להוציא הוראת אשפוז תוך 48 שעות . בעיות הקשורות לחוק – החוק מגדיר חולה כאדם הסובל ממחלת נפש . אך במציאות , אנשים רבים המתאשפזים בבתי-חולים פסיכיאטריים אינם סובלים מפסיכוזות . ברור שאם תפקיד בית-החולים הוא לטפל ולא רק לבודד חולה מהקהילה , יש מקום לאשפוז כל אדם העשוי ליהנות מהטיפול באשפוז פסיכיאטרי . אם כך , מה למשל דינו של אדם הסובל ממחלה כפייתית או מאגורפוביה ? משמעות החתימה של חולה הסובל ממחלת נפש על אשפוז מרצון נראית בעייתית במיוחד . אין החוק מתמודד עם הבעיה של ערכה של חתימה זו , והוא מ...
אל הספר