מתוך הנחות היסוד שתוארו לעיל נובעים מספר עקרונות , מטרות ושיטות טיפוליות המייחדים את הטיפול המשפחתי . המשפחה כמערכת טיפולית בטיפול המשפחתי , בשונה מהטיפול האישי , כל המשפחה מוגדרת כיחידה מערכתית שלמה הנמצאת במוקד ההתייחסות הטיפולית . הפרט הסובל , החולה והמופנה לטיפול אינו מוצא מההקשר המשפחתי לצורך מתן טיפול . המוקד מתרחב והולך וכולל בתוכו גם את בני המשפחה של החולה הנמצאים אתו ביחסים רגשיים הדדיים ושגורלו קשור בגורלם . תפיסה מערכתית זו של המשפחה מתייחסת הן לכוחות החיוביים , הליכודיים , היצירתיים והמסתגלים של המשפחה , והן לכוחות הפתולוגיים ולחולי . המיקוד בכוחות החיוביים של המשפחה נובע מהתפיסה שהמשפחה היא מערכת תמיכתית-רגשית ותפקודית בעלת עוצמה רבה . אפשר לגייס תמיכה זו ולהפעילה במהלך הטיפול לשם מתן עזרה ושיתוף פעולה בשלבי הריפוי והשיקום . לגיוס זה חשיבות רבה . לבני המשפחה ה”בריאים” יש יותר יכולת ומשאבים לעזור לתהליך הטיפול ולחולה עצמו . במובן זה , אין הבדל אם מדובר במחלה או בהפרעה ממקור נפשי או גופני . המיקוד בכוחות הפתולוגיים ברמה המשפחתית נובע מהתפיסה , שהפסיכופתולוגיה של הפרט קשורה ו...
אל הספר