אחת הבעיות שנתקלנו בה בכתיבת פרק זה היא תרגום המונח Mind לעברית . אין עדיין מונח מוסכם , פרט למונח “ בינה אנושית , ” שאמנם מתאים לתוכן המלה בלעז , אך קשה לשימוש מבחינה תחבירית . לכן נשתמש במלה בינה , תוך הדגשה שמדובר במונח המייצג , כפי שנראה בהמשך , גם מרכיבים פיזיולוגיים . תאוריית הבינה מדברת על יכולת התפתחותית , הנרכשת בהדרגה לאורך שנות החיים הראשונות , ומאפשרת לילד להגיב לא רק להתנהגות האדם שמולו , אלא גם להניח שיש לאדם זה דיעות , רגשות , רצונות , משאלות , כוונות , תוכניות , דמיון ויכולת העמדת פנים ( עד כדי מרמה . ( הבנה זו , המתפתחת מלידה ואילך , עוזרת לתינוק לנבא התנהגויות הוריות . כפי שנראה בהמשך , התינוק קולט ומפנים בדרך תקשורתית עם ההורה , את המשמעות של החשיבה של האחר . מכאן הוא יקיש גם על התנהגותו . תיאוריה זו באה למעשה לפתח מה שז’אן פיאזשה ( Jean Piaget ) לימד אותנו על התפתחות הקוגניציה . אך לראשונה משתלבת ההתפתחות הקוגניטיבית בהתפתחות הרגשית באמצעות התקשורת , שתחילתה במה שנקרא כיום “ נוירונים מקבילים , ” העוזרים לנו להבין לראשונה מנגנונים שבאמצעותם מחקה התינוק הבעות פנים או ...
אל הספר