הקדמה

המונח פסיכוזה מורה על הפרעה נפשית עמוקה וחמורה ביותר . אין הוא מונח נוזולוגי , אלא תסמונת המופיעה בהפרעות שונות . הוא חל על הסכיזופרניה ועל הפרנויה , וגם על תסמונות מוחיות אורגניות ועל מחלות אפקטיביות ואחרות . המונח פסיכוזה מורה על הפרעה , אשר יותר מכל הפרעה נפשית אחרת מייצגת , בעיני הציבור , את " החולה הפסיכיאטרי הטיפוסי . " הפרעה זו היא אולי גם הקרובה ביותר למונח שיגעון השגור בפי הקהל . היא מתאפיינת בהתנהגות שהיתה לסטיגמה של התייחסות שלילית ; הכוונה להתנהגות חריגה , מוזרה ולא מובנת , התנהגות תוקפנית שאינה צפויה מראש , התנהגות שעלולה להיות מסוכנת ומאיימת . זוהי התנהגות , שמעוררת רגשות קשים של חרדה ודחיה , ושהביאה לא מעט לידי הרחקת חולים אלו מהחברה במשך דורות רבים ובחברות רבות . לכן , כדי להבין בצורה רחבה יותר רבים מההיבטים של הסכיזופרניה ומההתייחסויות אליה , יש לבחון את התפתחות הבנת השיגעון , במובן הרחב של המלה , מצד אחד ואת התפתחות ההבנה של הפסיכוזה , כפי שהיא מוגדרת בפסיכיאטריה המודרנית , מצד שני .  אל הספר
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ