משברים מטבעם כרוכים בבלבול וערעור המצב הקיים . בשעת משבר , הפיתוי הוא לאחוז בכל משענת שאנו סבורים שתחזיר את האיזון . צריך להתחשב גם בנטייה האנושית מאוד לטעות בהערכת חומרת המשבר . מצד אחד , ישנם אלה שלא מכירים במלוא חומרתו , ושמנסים להרגיע את כולם ולומר “ לא , המצב לא כל כך גרוע . ” מאידך , ישנם אלה שמפריזים בחומרתו , ובכל רגע נתון מקוננים על כך ש”השמים נופלים , השמיים נופלים . ” מכיוון שיש צורך ברור לפעול , משברים מביאים עמם מבול של הערכות סובייקטיביות , תגובות אוטומטיות , בלבולים , הטעיות , שמועות וניחושים פראיים . גם בזמנים היציבים ביותר , כל אדם מגבש תיאוריה משלו על המציאות . בזמן משבר , מימדי ההטיות האלה מתעצמים . למרות שהדחיפות הגבוהה מחייבת לפעול מהר , חשוב לקבל החלטות בתבונה ובאופן אסטרטגי . החלטות אלה חיוניות להישרדות הארגון . לפיכך , הדבר הראשון על סדר היום הוא להבין את העובדות לאשורן , חמקמקות ככל שתהיינה . ארגון יכול לגבש סדר עדיפות ותוכנית פעולה לטיפול במשבר רק אם הוא מתייחס לעובדות שעומדות בפניו . אולי לא ניתן לשלוט במהלומה שמגיעה מנסיבות חיצוניות , אבל ניתן לשלוט בתגובה א...
אל הספר