הסיפור הבא ממחיש את עקרונות היסוד של מלאכת המנהיגות . איש אחד הולך ברחוב ופוגש שלושה פועלים באתר בניה . הוא עוצר ושואל את הראשון , “ מה אתה עושה ” ? “ אני חופר בור , ” עונה הפועל . האיש ממשיך ושואל גם את השני והלה משיב , “ אני מניח לבנים . ” לבסוף פונה האיש לפועל השלישי , אשר עונה , “ אני בונה היכל . ” כל מנהיג חייב להיות מסוגל לתאר את “ ההיכל , ” כלומר , את המטרה שלשמה ראוי לעבוד . הדבר מקנה משמעות לכלל התפקידים השונים , צנועים ככל שיהיו . הגדרת המטרה כ”בניית היכל” תאפשר לומר לפועל הראשון , “ אינך סתם חופר בור . אתה עוזר להקים יסודות איתנים להיכל , כדי שהוא יחזיק מעמד אלף שנה . ” וכן , לומר לפועל השני , “ אינך סתם מניח לבנים . אתה עוזר להקים חזית מרהיבה , כך שכל מי שיראה את ההיכל יביע התפעלות . ” מנהיג תמיד יכול וצריך לעורר באנשיו דימוי פנימי של היכל . הדימוי יעניק להם השראה ויקנה משמעות למשימות השגרתיות שהם מבצעים . לדוגמה , מנכ”ל חברה לייצור רכיבי לוויין יוכל לומר לעובדים : “ אתם לא סתם מרתכים לוחות שבבים . אתם חלק חיוני במערכת ההגנה הלאומית שלנו . ” כדי להעביר את המסר גם בצורה מוחש...
אל הספר