מחליטים מה לא לעשות

כשיוצרים מיקוד ברור , הקושי הרב ביותר טמון בלהחליט מה לא לעשות . לארגונים יש יכולת אדירה להוסיף דברים , אבל לא להפחית אותם . תמיד יש מישהו שאינו מוכן לוותר . התוצאה היא הצפה , שמאטה את הקצב או שמשתקת את הארגון . אף אחד לא מבין מה חשוב ומה לא . אין תחושה ברורה של כיוון הפעולה . הארגון מאיץ יותר ויותר , אלא שהוא דורך במקום ולא מתקדם . הבירוקרטיה חוגגת . עובדים בשביל לעבוד . כדי למנוע את המצב הזה , נחוץ כלי ניתוח שיעזור להחליט מה לבטל או לצמצם , ומה להדגיש . בלעדיו , התהליך הופך למאבק כוחות סובייקטיבי . בניתוח המצב , כחלק מבדיקת המציאות הארגונית הפנימית , אני תמיד ממליץ על שיטת מפת רווחיות התיק שמתוארת בפרק . 4 בעזרתה משיגים את הקפדנות הנדרשת כדי להחליט מה לא לעשות . סיפור הגרניום מדי שנה באביב אני נזכר בסיפור הבא , על מה שאירע לאחר שאשתי ואני שתלנו פרחי גרניום באדניות בדירתנו בניו יורק . לא יכולתי שלא להבחין בכך שהצמחים שהיא שתלה נראו הרבה יותר בריאים משלי . העלים נראו שופעים יותר , והם הנצו יותר פרחים . שתלנו את אותם הפרחים , באותו היום , והאדניות זכו לאותם תנאי אור בדיוק . אז למה הפרחי...  אל הספר