חזון הוא למעשה הכרזה על הכיוון אליו אתה חותר . רבים שואלים אותי , “ תיאור החזון לא צריך להיות ראשית הדברים ” ? אני סבור שזה לא רעיון טוב . הצהרה על חזון טרם עריכת ניתוח מצב משתווה ליריה באפילה . הדבר מבטיח שהחזון מתבסס על גחמה ולא על תובנה . התובנות של ניתוח המצב אמורות להנחות כל מה שקורה בעקבותיהן . אין דבר יותר מתסכל או חסר תועלת מפיתוח חזון שהוא מנותק מהמציאות . ניתן לעבוד על הצהרת החזון בשלב שאחרי ניתוח המצב . עם זאת , ניסיוני מלמד שהכי יעיל הוא להגדיר חזון לאחר ניסוח הצעה מנצחת . בשלב הזה אתה יכול לשאול את עצמך , “ אם נממש את ההצעה המנצחת שלנו בהצלחה יתרה , לאן זה יוביל אותנו ” ? התשובה השאפתנית תבטא את החזון שלך . היתרון שלה טמון בכך שהיא קשורה להצעה המנצחת באופן הגיוני . כך תעביר מסר הנהגתי מגובש ומשכנע יותר . אם מנסחים את החזון בנפרד , רק לעיתים נדירות משיגים תוצאות דומות . כמובן שחברות רבות כבר היו בעלות חזון כאשר החלו בתהליך הלמידה האסטרטגית . במצב כזה , כאשר החזון כבר ברור ומשכנע , תהליך הלמידה האסטרטגית מהווה הזדמנות טובה לאשר מחדש או לעדכן את החזון לאור הנסיבות המשתנות .
אל הספר