מיוחסת לאלברט איינשטיין האמרה שאין סוף ליקום ואין סוף לטיפשות . היה מי שהוסיף שאין סוף לרוע , ואני מוסיף שגם אין סוף לשיגעון . הציבור נחשף לשיגעון בעקבות מעשי רצח המבוצעים בידי אנשים המוגדרים כ'חולי נפש . ' בספר זה ניסיתי להתחקות אחר עבירות פליליות אחרות המבוצעות בידי ' חולי נפש , ' ולבחון כיצד מערכת אכיפת החוק מתייחסת אליהן . בשיחה שהייתה לי עם ד"ר אבנר אליצור , המנהל לשעבר , של המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל , הוא סיפר לי שהיו מקרי אונס ועבירות נוספות שבוצעו בידי חולים מאושפזים . עניין אותי לדעת , האם אותם אנסים בבית החולים הוכרו כאנסים , לפני אשפוזם ? האם הדחף המיני שהביא אותם לבצע את מעשה האונס אינו קשור להבנת המעשה ? ומדוע לגבי רוצחים , מחלתם עולה על הפרק רק לאחר מעשה ? האים לא היו בהם סמפטומים למחלתם בטרם רצחו ? יתרה מכך , מדוע חולה נפש שרצח ונמצא שאינו בר-עונשין בשל מחלתו לא מאושפז לכל ימי חייו ? הלא ידוע לכל שאין מרפא למחלת נפש , ובכן מדוע לא להרחיק אדם כזה מהציבור ? מדוע ההורג בשוגג , על פי חוקי המקרא , מורחק לעיר מקלט , והרוצח , על אף מחלתו , משוחרר לאחר זמן לביתו ? הרי הי...
אל הספר