בני האדם חיים את חייהם בכמה מעגלים : המעגל הראשון שאליו הם נקלעים הוא התא המשפחתי המצומצם שלתוכו הם נולדים ; אך ככל שהשנים נוקפות , הולכים ומתווספים מעגלים ומתרחבים הקיימים –מעגל המשפחה מתרחב וכולל בתוכו גם דודים , בני דודים , סבים וסבתות , ומתווספים מעגלים כמו מעגל הגן , מעגל בית הספר , מעגל העבודה וכולי . מעגלים אלה נמשלים לנחלים קטנים המתקבצים בנקודה מרכזית אחת והופכים עם הזמן לנהר שוצף וקוצף . הזרימה בנתיבים שיצר הזמן היא הדבר המקובל , הפסטורליה ; אך כל זרזיף קטן המוצא לו נתיב זרימה משלו הופך את המקובל , את הפסטורלי , ליוצא דופן . יש שיראו בשוני את הפראות הטבעית , ויש שיראו בו כאוס ; אולם מרגע שנוצרה תבנית אנו מתרגלים אליה , וככל שהתבנית ותיקה יותר אנו נוטים לטפח אותה ולאמצה כחלק מן המערכת הנורמטיבית . המורד במוסכמות נאבק באמצעות פעולת בריאה משלו ; הוא מצוי בעמדת התרסה לנוכח המציאות המקובלת . בהיסטוריה האנושית חלו שינויים ' טקטוניים : ' מה שהיה פעם ' מקובל' הפך עם הזמן ל'מגונה , ' מה שהיה ' מותר' הפך ל'אסור . ' כל חברה בזמנה קבעה את מוסריותה , ועם הזמן הפכו את המוסר החברתי לחוק ; מ...
אל הספר