זיוה לויטה הקדמה גירושין מהווים תופעה חברתית שהשפעותיה הן ארוכת טווח . מספר הגירושין באופן כללי , וגירושין עתירי-קונפליקט במיוחד , מצוי בעליה . בתי-המשפט , שרותי-הרווחה ובריאות הנפש עמוסים יותר ויותר עם משפחות בהן קונפליקט הגירושין מתמשך . יש חשיבות רבה להבנת תופעה זו שכן המחקר מראה כי המשתנה המסכן ביותר את הילדים הוא רמת הקונפליקט בין ההורים . במשפחות אלה פעמים רבות מוצאים אחוז גבוה של תסמונת ההתנכרות החמורה להורה וסרבנות קשר - תופעות המסכנות את הילדים והמעסיקות את אנשי המקצוע . ההנחה הבסיסית של פרק זה על סמך הספרות המחקרית , התיאורטית והקלינית היא שבגירושין עתירי-קונפליקט , הן התיאוריה והן הפרקטיקה צריכות להתבסס על הבנת הכוחות הפסיכולוגיים , החברתיים והמשפטיים השותפים במריבות אלה . העובדה המשמעותית ביותר בהבנת גירושין עתירי-קונפליקט היא שלשני ההורים תרומה להקצנת הקונפליקט והמשך קיומו . הבנה זו מחיבת שיתוף פעולה מרבי בין אנשי טיפול ואנשי המשפט ופיתוח התמחות ייחודית בתחום הטיפול הקליני והמשפטי במשפחות אלה . הפרק יעסוק בדינמיקות המשפחתיות-זוגיות-אישיות המאפיינות משפחות אלו ומעצימות את ה...
אל הספר