דוד יגיל במחקר שנערך בקרב שופטים בארה״ב ובקנדה נמצא כי 92 % -ב מהמקרים בהם דנו בענייני משמורת , הם קבלו החלטות המבוססות על חוות-דעת פסיכולוגיות Caplan and ) . ( Wilson , 1990 נראה כי בשנים האחרונות קיימת דרישה גוברת לחוות-דעת של מומחים מתחומי בריאות הנפש , לענין המשמורת וסדרי-הראיה . ( Butcher , 2002 ; Stahl , 2000 ) ממצאים אלה משקפים ללא ספק , את היוקרה ואת החשיבות שיש לחוות-דעת פסיכולוגיות בבית-המשפט . כמו כן , אפשר לראות בכך ביטוי לבדידותם של השופטים , בתהליך קבלת ההחלטות ולצורך שלהם להישען על מידע אמין של מומחים בתחום זה . מיטיבה לתאר זאת סלמה פרייברג ( 1984 ) בספרה : ״זכותו הטבעית של כל ילד״ , שבו היא עומדת על הנטל המוסרי המוטל על כתפיהם של שופטים הדנים בסוגיות אימוץ : ״מידת ההגינות מחייבת אותי להודות שהנטל המוסרי המכביד על השופט המודרני כבד מזה שהיה מוטל על המלך שלמה ... אין ב״קשר הדם״ ערובה לכך , שהאם הטבעית או האב הטבעי יאהבו את ילדם ובשל כך גם יהיו אהובים עליו ... קשרי ברית האהבה בין התינוק להוריו נוצרים בחודשים הראשונים של חייו . נסיבות המנתקות קשרים אלה או מונעות את התהוותם ...
אל הספר