נקודת המוצא של חיבור זה רואה באסלאמיזם ובליברליזם ערביים אידיאולוגיות פוליטיות , או השקפות כוללות ומובחנות על המבנה ועל התפקוד הראויים לחברה ולמדינה . התזה שמציע הספר ביחס לפונקציות השונות של ישראל ושל הציונות בשתי אידיאולוגיות אלה מתייחסת לציר זמן ממושך וקובעת כמה הכללות באשר לפעילותם של קבוצות ושל יחידים במרחב גיאוגרפי ולשוני עצום . נדרש , לפיכך , עיון מקדים , הן באשר לתקפותם של המושגים " אסלאמיזם ערבי" ו"ליברליזם ערבי , " והן באשר למתודולוגיה שהנחתה אותנו . העוסק במחקר רעיונות עומד בפני מתח מתמיד בין חשש מרדוקציה משטיחה , שבה קווי המתאר הייחודיים של יחידים ושל קבוצות מיטשטשים בעין העדשה הרחבה והמכלילה , לבין חשש מהיפוכה המשטיח לא פחות של רדוקציה כזו , בדמות דיון פרטני שמתעלם מיסודות היסטוריים משותפים ומקשרי גומלין המונחים בלבת עיצוב הרעיונות ויישומם . זרמים רעיוניים פוליטיים הם כוח פעיל בהיסטוריה , אך גם אמורפיים ביחס לכוחות אחרים , למשל מפלגות , שעצם מיסודן תוחם בגבולות ברורים את גוף העיון . זוהי קרקע פורייה לשגגות . הערך האנליטי של הדיון קם ונופל על תיחום שאינו רחב מדי אך גם אינו ...
אל הספר