כפי שציינו לא אחת לעיל , לא זכה ספר לב טוב עד עתה למחקר ראוי שיעמוד גם על חידושיו , וזאת לא מעט משום שהוא נתפש כחיבור העומד על הגבול בין תרגום לעיבוד . מתוך השקפה כזאת לא ייפלא כי החוקרים לא חיפשו ולא מצאו בו חידושים . עבודתי , הבוחנת את הספר מתוך השקפה שונה ואינה תופסת אותו כחיבור אפיגוני , איפשרה לי לעמוד על מידת החידוש הרבה שבו בתחומים שונים , ולראות כיצד סך כל החידושים הציב תוצר סופי חדשני : ספר מוסר אשכנזי , ביידיש . קהל היעד הפוטנציאלי של ספרות יידיש הישנה כלל על פי רוב את הגברים שלא היו למדנים ואת הנשים , דהיינו : את הפלח הפחות משכיל באוכלוסיה . קהל זה לא היה מסוגל להבין את הטקסטים בלשון הקודש ללא אמצעים מתווכים ומשום כך נצרך לתחליפים . הגדרת הגבולות המדויקים של קהל יעד זה היא בעייתית ביותר . קשה מאוד לקבוע באופן ברור החל באיזו רמה של השכלה יכול היה האדם להתמודד עם הכתבים בלשון הקודש ולא נזקק עוד לכלי העזר והתיווך שהציעה לו ספרות יידיש . סביר להניח שרמת ההשכלה שנדרשה לשם כך הייתה הרבה יותר גבוהה מן הנהוג לסבור במחקר , ושקהל היעד הפוטנציאלי שהיה מסוגל להתמודד עם ספרות בלשון הקודש...
אל הספר