בלשון יידיש של כל ספרי המוסר ביידיש משולב מגוון של מקורות קדומים ( הכוונה בעיקר למובאות מן התנ"ך , מן המשנה ומן התלמוד ) שצוטטו כמעט תמיד בגוף הטקסט בלשונם המקורית , ותורגמו מיד בהמשך ליידיש . בעוד שספר בראנט שפיגל , למשל , הולך בדרכו של מיעוט קטן מאוד של מחברי יצירות מוסר ביידיש בפרוזה , הבוחרים לחיבוריהם כותרת ביידיש , הולך ספר לב טוב עם הרוב המכריע בהכתרת חיבורו בשם עברי . לעומת זאת , שלא כמו ספר בראנט שפיגל , המופיע לעתים בליווי הקדמה בעברית , אין בספר לב טוב כל תופעה מסוג זה . ובעוד שבמהדורות אחדות של הבראנט שפיגל נוספת לכותרתו ביידיש גם כותרת עברית " ) מראה השורפת הנקראת בלשון אשכנז בראנטשפיגל , ( " אין תופעה כזאת במהדורות ספר לב טוב , הדבק תמיד אך ורק בכותרתו העברית . מאקס עריק מנמק את חיבור ספר בראנט שפיגל ביידיש בלבד - עניין שהוא מציין כחידושו של ספר זה לעומת יצירות המוסר שקדמו לו - בנימוקים הבאים : א . קהל היעד , "נשים וגברים שהם כמו נשים , " אינו מסוגל להבין את הנקרא בשפה אחרת , ב . הנשים הן הנושאות בעול חינוך הילדים ולכן חשוב שיבינו את החיבור המוצע , ג . המחבר רואה בחיבורו ...
אל הספר