כפי שהדגשתי לעיל , ספרות המוסר ביידיש התבססה בעיקר על מקורות עבריים ובראש ובראשונה על ספרי מוסר עבריים . היא פיתחה ועיבדה את מקורותיה באופן המתאים לקהל קוראיה לפי דעתם של מחבריה ובהתאם למטרותיהם השונות , אך בכל מקרה תלותה במקורות העבריים אינה מוטלת בספק . בעוד שבבסיסן של חלק מיצירות המוסר ביידיש עומדת יצירה עברית אחת , הרי בבסיסן של יצירות אחרות משולבות מספר יצירות . במקרים מסוימים המקורות מעובדים ומותכים זה בזה באופן שקשה לעמוד עליהם , מה עוד שחלקם של המקורות אבדו . לא כל החיבורים העבריים ששימשו כמקורות שאיבה לספרי מוסר ביידיש זכו להתייחסות שווה על ידי המחברים ששאבו מהם . יש ביניהם ספרים שקרבתם למקורותיהם העבריים גדולה באשר הם משתדלים לתרגם מהם בנאמנות רבה ומרבים לצטט מהם . לעומתם נוטלים מחברים אחרים לעצמם חרות רבה יותר ומתרחקים במידות שונות מן המקורות העבריים . באופן כללי אפשר לומר שפרט לתרגומים של כתבי הקודש , תרגום של טקסט לא נתפש בתקופה הנדונה כאומנות המחייבת נאמנות מוחלטת למקור . להפך : עריכה ושינויים נתפשו כמקובלים ביותר מאחר שהם באו לשרת את מטרותיו של כל מחבר , המבקש למסור הן א...
אל הספר