ימים נוראים - מן המוות עד לקבורה

קרב ההגנה בחולדה - אשר לא היה כמותו במהלך המאורעות במקומות אחרים - היה מקור לגאווה ; רבים שיבחו את המגינים והעלו על נס את עמידתם . דווקא משום כך היה כה צורב העלבון על כך שגופתו של אפרים - החלל היחיד בקרב - הושארה מוטלת בשטח , בין האודים העשנים . עוד שנים רבות שמרו אחיו של אפרים טינה על שכך נעשה לו , לאחיהם - וכפי שעוד נראה , הם לא היו יחידים בתרעומתם זו ... ששה ימים היה אפרים מוטל שם , עד יום ראשון ו"כ ) באדר , 1 באוגוסט , ( היום בו באו בני משפחתו וחבריו - בליווי משמר בריטי - לחלוק לו כבוד אחרון ולקוברו באדמה אשר נתן עליה את נפשו . העדות החשובה ביותר על כך נכתבה על ידי ציפורה , האחות הצעירה והנמרצת , אשר כל פרשת הקבורה נזקפת לזכותה , ואלמלא פעילותה - ספק אם נותר היה מה לקבור ... שני רישומים שלה נשמרו בדרך פלא בארכיון לתולדות ההגנה - האחד נכתב שש שנים לאחר הקבורה , והשני כעבור שנתיים נוספות . ברישום הראשון מגוללת ציפורה גם את קורות שלושת הימים - ימי המאורעות - בהם היה אפרים בתל אביב , עד שנסע לחולדה . נביא כאן את שני הרישומים ( בדילוגיו , ( בליווי הערות , ולאחר סךר הדפוס של הרישום הראשו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

רם בלינקוב