אנו מתוודעים אל אפרים בעיקר על פי דברים אשר נכתבו עליו לאחר שנפל בהגנת חולדה , באב תרפ"ט , כשהיה כבן שלושים . כתבו עליו שלושת אחיו הצעירים , ציפורה אהרון ויצחק , וכמה מידידיו כתבו על אודותיו אף הם . בידי בני המשפחה נמצאים גם מכתבים שכתב אפרים , אך עלי לציין בצער שלא בכולם ניתן לי לעיין . המכתבים שלפני מעידים על כותבם כי היה החלטי , חקלאי חרוץ , איש מעשה מסודר , בז לקשיים , אך מאוד מחושב . ואולם , במכתבים אלה מתייחס אפרים לנושאים משקיים ולענייני המשפחה - ולא הרבה ניתן ללמוד מהם על קורותיו ועל הרגשותיו ודעותיו בענייני העם והארץ . מן הכלל הזה יש להוציא שני מכתבים אשר יובאו מיד , ובהם מתגלה אפרים במלוא שיעור קומה של מסירות הנפש ( כאשר נודע על מות שרה , באדר תר , ( ף '' ובאהבתו את הארץ עד כלות ( במכתב שכתב סמוך למותו . ( לאחר שני המכתבים יובאו דברי מספידיו של אפרים , ובמהלכם יינתנו קטעי קישור והערות , להרחבת היריעה ולהבנת מפעלותיו של אפרים בשלושים שנות חייו . * אין ספק שמותה של שרה בתל חי זיעזע את חדרי לבו של אפרים . מאותה שעה - על פי עדותם של אחיו - הוא "גמר אומר להיחלץ לתפקידי הגנה בכל שע...
אל הספר