ההרוגים נקברו בו בלילה בכפר גלעדי - בשני קברי אחים , אחד לארבעת הגברים ואחד לשתי הבחורות . בקבורת השתיים עסקה ציפורה זייד . לא הוקם כל ציון על הקבר , ורק הקפידו למלא את הבורות בעפר לבן , כדי שיהיה הדבר לסימן . כפר גלעדי נעזבה כעבור יומיים , בבוקרו של יום רביעי י"ג באדר 3 ) במרס . ( על אף שלאחר עזיבת תל חי החליטו חברי כפר גלעדי להישאר במקום ויהי מה - הם העריכו עתה שבשעות אלה ממש מתארגנת כנגדם התקפה רבתי של צבא ערבי סדיר מכיוון הגולן , בשילוב ירי תותחים . הנסיגה היתה חפוזה , האנשים הגיעו לטייבה - כפר של המתואלים ( השיעים ) שהיו בני בריתם - ומשם שיגרו שליח למגיני מטולה שיעזבו את המושבה ויבואו לטייבה אף הם . משם , התנהלה שיירת הנסוגים דרומה , בדרכה לאיילת השחר - ( שוב וראה את המפה בעמי - ( 280 וקבוצת חברים אחרת ליוותה את הפצועים צפונה , לצידון . הידיעות על נפילת הששה ונטישת יישובי הגליל העליון גרמו לזעזוע כבד בציבור . מצב הרוח היה בשפל המדרגה . היתה זו פעם ראשונה שנפלו כה רבים ביום אחד בנסיבות שכאלה . ואולם , היו גם כותבים ודוברים אשר חשו מיד כי דבר מה גדול ונשגב נפל בחיי היישוב , כי דווקא...
אל הספר