יחסיו של אריה עם אמו התאפיינו , מאז ילדותו , באהבה וכבוד הדדיים . את מלחמות הקיום שלה , ברוסיה ובפולין ובשנות התערותה בארץ , הכיר מקרוב . כשנישאה לפרידמן לבוב לאחר שבע שנות אלמנות קיבל אותו ברצון ורחש לו הערכה וחיבה , וידע להוקיר ולהעריך את תרומתו לחיי המשפחה בכלל , לאפשרויות החינוך שפתח לילדים , ואת המטען התרבותי שהביא עימו לחייהם - במיוחד . תמיד הזכיר בהערכה ובתודה את הכסף שנתנה לו בסיום לימודיו לצורך נסיעתו לפולין ( הוא ידע היטב שהסכום שביקש היה גבוה מאוד בשבילה , אשה עובדת , ( ובעיקר - את השלמתה עם דרך החיים שבחר לו , אף שלא מימש את החלומות שחלמה עבורו - להיות רופא כאביו . הוא הקפיד לקיים עמה קשר מכתבים קבוע , לבקר בביתה לעתים מזומנות , לעצב את יחסיה עם ילדיו - נכדיה - כמסגרת משפחתית מלוכדת . היא , מצידה , השתדלה למלא את כל מחסוריהם ( לא פעם - למרות שהוא לא ראה בכך צורך , ( וביתה היה פתוח לפניהם בכל עת ולכל עניין . היא היתה אורחת קבועה ורצויה תמיד בביתם שבקיבוץ , משתתפת בכל שמחה משפחתית . הם היו אורחים אהובים בביתה שבחיפה . כשנזקקה ברוריה לתקופת החלמה והתאוששות , עשתה זאת בחיפה . ...
אל הספר