" ספר התנ"ך הוא הביוגרפיה האישית שלי , " נהג אריה לומר בכל מקום שבו התראיין או סיפר או כתב את תולדות חייו . דרך התנ"ך התחבר אל ההיסטוריה , הלשון העברית , הגיאוגרפיה והנופים , וממנו שאב את תפישותיו התרבותיות , החברתיות והפוליטיות . גם במסעותיו אל מחוץ לגבולות ארץ ישראל ( בטיול ללבנון ולסוריה , למשל ) נשא עימו ספר תנ"ך , ובכל מקום שהגיעו אליו ניסה לפענח את שם הישוב בהקשר תנכ"י מתאים . כמורה ומחנך הדגיש בעקביות את יתרונו של הלימוד כשהחניכים מוצבים מול הנופים שבהם התרחשו המאורעות המסופרים . צפונית לבית השיטה , בראש גבעה , הוקם לימים "מצפה יוס ודוד" על שמם של שני חברים מהקיבוץ , ושם , כשכל נוף העמק פרוש סביבו , נהג אריה להרצות לכל מי שהביא איתו על המקומות הנשקפים מסביב ועל מה שקרה בהם - החל מספר שופטים התנכ"י ועד לקרבות שלפני קום המדינה ובמהלך מלחמת העצמאות . כך נהג גם בטיולים אחרים , בכל מקום שהגיע אליו , עם כל חבורה שהגיעה איתו , ובכל פעם התרגש מחדש . שומעיו ( הרבים והשונים מאוד ) מעידים כי התרגשותו היתה אמיתית , התלהבותו היתה מידבקת , ובקיאותו משכנעת ומאירת עיניים . היו שכתבו אליו אחר כך...
אל הספר