עודם עמלים על חקר ההגדה , ואריה החל להתמקד בנושא חדש : ספר המנורה . מהחומר העצום שהגיע אליו במשך השנים העלה , כי המנורה היא הסמל הממצה ביותר את רוח היהדות לדורותיה , המרכז בתוכו את כל המשמעויות - היסטוריות ורוחניות - של עיקריה . לכתיבת הספר הזה חבר אל ד"ר אברהם אדרת , איש איילת השחר ( יוצא בית השיטה , ( תלמיד חכם ומורה הוראה בסמינר אורנים , שאריה "אימץ" לו כ"רבי" והוקיר עד מאוד את אוצר הידע שרכש בלימודיו באקדמיה . אחת לשבוע היה אחד מהשניים מגיע אל חברו , ושניהם היו שוקעים בבירור העניינים וכתיבת החומר ( בוג'ה : [ אברהם ] היה בא ויושב על ידו , והיינו עובדים מהבוקר , ובצהריים הולכים לחדר האוכל . לאריה היה אופנוע עם סירה , שעליו הסיע את אברהם , ואברהם היה קורא לזה ' רכב אש ופרשים , ' והיינו יושבים לאכול . חברו לשולחן היה בדרך כלל עזריה . ואחר כך ישר חזרה לעבודה . בארבע וחצי היינו שותים כוס תה . אף פעם לא [ דיברנו ] רכילות , אין דבר כזה , הכל על העבודה . ( " הספר , העוקב אחר גלגוליו של סמל המנורה בתולדות ישראל , מקורותיו והשפעותיו , הושלם ( בכתיבתו , לפחות ) בידי אדרת , והוגש לעיונו של אב"ג...
אל הספר