חידלון ויצירה

מות הסבתא , שעליו מתבשרים הקוראים בסיומו של החלק הראשון , מתואר בפרוטרוט בתחילת החלק השני . בסיומו של החלק הראשון נודע לנו שסבתו של המספר , באתילד , לקתה בשבץ חלקי בשהותה בחדרי הנוחיות של שאנז אליזה . המספר מעורר את תשומת ליבנו לדברי הממונה על אותם חדרי נוחיות , הטוענת שהיא בוחרת את "אורחיה" בקפידה ומשלחת את הלא רצויים : "טרקלין הצואה '' הזה פועל על פי חוקי הקבלה המחייבים של בית גרמנט . הצבתם של שני אלה - חוקי הקבלה הנוקשים לבתי השימוש וההתבשרות על מות הסבתא - דווקא במרכזו של צר גרמנט , היא רבת משמעות , דבר שיסתבר יותר בהמשך . קשר תבניתי מעין זה קיים גם בין הרגשת המלאות האופפת את המספר בעיר דונסייר לבין שיחתו הטלפונית עם סבתו . פרוסט , בדומה ליוצרים אחרים של תחילת המאה , נדהם ומאושר מחידושים טכנולוגיים כגון הטלפון , המכונית , המטוס , וגם מודע היטב לעובדה שהכתיבה בת הזמן חייבת למצוא להם דרכי ביטוי נאותות . לדידו , הטלפון מאפשר לנו להכיר את זולתנו היכרות עמוקה יותר . הקשר הטלפוני מקרב רחוקים , או יותר נכון , הוא מביא אלינו את קולו של אדם ממרחקים גדולים . אבל הקירבה אל הקול מעמידה את המס...  אל הספר