בנצל נעדלד ; פורחות מסופר על התגלות מדהימה : אגב טיול באזור באלבק , תוך ביקוש אחרי חוויות עם נשים צעירות מבנות המקום , נגלים לעיניו פתאום שלושה עצים היוצרים מעין שער כניסה אל שביל . עצים אלה מהווים תרשים מיוחד במינו , המעורר במספר רגש קירבה מיידי ; נדמה לו שכבר ראה מחזה זה לפנים ושרוחו מיטלטלת בין שנה רחוקה לבין הרגע הנוכחי . העולם הסובב כמו מתנדף כדי לפנות מקום לחיזיון , עד שהוא שואל את עצמו אם אין באלבק כולה רק פיקציה , מקום שהלך אליו בדמיונו . הוא מכיר בכך שלפניו סוג של הנאה הדורשת מן האדם השקעה ועבודה רוחנית - שיש לברוא אותה מחדש ורק באמצעותה אפשר להתחיל בחיים חדשים . אך אין הוא מצליח להיזכר היכן ראה את המחזה הזה , ואין הוא מצליח למצוא אותו גם בזכרונות קריאה . הוא נשאר תוהה ונבוך לנוכח המשמעות המסתורית האצורה בעצים אלה , ומשווה את ההתנסות שלו להארה מיתית של אחת הסיבילות . ושמא מדובר ברוחות רפאים מן העבר , בחברים יקרים מימי ילדותו , ידידים שנפטרו מן העולם המשתדלים לעורר זכרונות משותפים ? כמו צללים , הם מבקשים שיקחם איתו ויחזירם לחיים . מהבעת פניהם התמימה מבין המספר את חוסר האונים של...
אל הספר