משקלה ותפקידה של המציאות בתוך המשא והמתן התלמודי נתונים במחלוקת בין פוסקים והוגים של ההלכה . נביא תחילה שתי דעות הרואות במציאות סוג של פיתוי , שעל הפוסק לטפל בו בחשדנות , אם לא מעבר לכך . הרב דסלר במאמרו "מבט האמת" מציג את הקביעה הבאה : "המחפש ב'שולחן ערוך' אם מותר לו לשחק בשחמט בשבת , מסתמא רוצה לשחק . " גישה זו מניחה כי רצונותיו של האדם מובילים אותו לחפש את האינטרס האישי , גם כאשר הוא פונה לספר הלכה לצורך הנחיה נורמטיבית . לפיכך , בבואנו לעסוק בהלכה יש צורך לבדוק את עצמנו ביחס ל"נגיעה אישית , " המכוונת את הרצון האנושי , אשר משחדת ומשום כך מסמאת את עיני האדם מלראות את האמת של ההלכה . גישה דומה עולה גם מתפיסתו של ישעיהו ליבוביץ שרואה בקיום המצוות מלחמה במציאות הטבעית . "קידוש המציאות הטבעית הוא ביטוי לתחושת עולם אנטי דתית ... אם יש קדושה במציאות הטבעית עצמה אין עוד קדושה ממקור שמעבר לטבע - אין עוד מקום לעבודת ה' על ידי קיום מצוות . " ליבוביץ רואה את עבודת ה' לא רק כדרישה כלפי האדם להתגבר על התשוקות החומריות , אלא גם כתביעה להתגבר על ערכיו המוסריים והחברתיים במטרה לשעבד את רצונותיו של ה...
אל הספר