פרופ ‘ משה בן עמי , דר ‘ יורי פרליץ תקציר פקיעת קרומים מוקדמת מוגדרת כפקיעת קרומים לפני תחילת לידה . המועד שבו סיבוך זה קורה הינו הגורם הפרוגנוסטי העיקרי . פקיעת קרומים מוקדמת לפני המועד ( PPROM ) מתרחשת בכ 4 % –1 % מההריונות . המנגנון השכיח ביותר בגרימת פקיעת קרומים הינו דלקת המובילה להיחלשות של הקרומים ופקיעתם . האבחנה של פקיעת קרומים מתבססת בעיקר על סיפור קליני ובדיקות עזר שרובן מתבססות על כך שה HP של מי השפיר הינו בסיסי , בעוד שהפרשות הלדן הינן חומציות . הגישה לניהול הריון עם ירידת מים מוקדמת , נקבעת על פי המועד שבו הסיבוך אירע . מטרת ההמתנה וניהול שמרני של ההריון הינה שיפור הפרוגנוזה של העובר . יש לשקול את הסיבוכים הצפויים מפגות לאחר יילוד מוקדם , לעומת הסיכון שבדחיית הלידה וניהול מעקב שמרני . הגישה השמרנית המקובלת בשבועות 34–24 כוללת אשפוז ומעקב אחר התפתחות אפשרית של זיהום , מצוקה עוברית ולידה מוקדמת . בשבוע 32–24 מומלץ לתת סטרואידים להחשת הבשלות הריאתית ואנטיביוטיקה למניעת זיהום . לפני שבוע 23 יש לשקול באופן פרטני הפסקת הריון . לאחר שבוע 34 הגישה המקובלת הינה יילוד , אך ניתן ג...
אל הספר