מטבע הדברים הוא שבראשיתם הם מועטים , אך אם לא ניזהר מאוד יתרבו המסים חיש מהר עד שיגיעו לנקודה שאיש לא היה יכול לחזותה מראש . –פרנצ'סקו גוויצ'ארדיני 1538 ( בערך ( מהרבה בחינות צר לי שאיני יכול להשמיט את הפרק הזה . הטיעון שבו מכוון נגד דעות נפוצות ומקובלות כל כך עד שבהכרח יפגע באנשים רבים . אפילו אלה שהלכו אחריי עד כאן ועמדתי נראתה להם מתקבלת על הדעת בכללותה אפשר שיחשבו שהשקפותיי על המיסוי הן דוקטרינריות , קיצוניות , בלתי מעשיות . מסתבר שרבים יהיו מוכנים להשיב על כנו את כל החופש שלמענו אני טוען כאן , ובלבד שהאי-צדק שייגרם לדעתם עקב כך יתוקן בצעדים נאותים של מיסוי . כמעט בכל מקום בעולם מקובל שחלוקה מחודשת באמצעות מיסוי פרוגרסיבי היא מעשה צודק . עם זאת יהיה בזה משום חוסר יושר אם נימנע מלדון בסוגיה זו . יתר על כן , אם כך נעשה , נתעלם מדבר שאני רואה בו לא רק את הגורם העיקרי לחוסר האחריות שבפעולה דמוקרטית אלא גם את הסוגיה המכרעת שתקבע את כל אופייה של חברת העתיד . גם אם אפשר שיידרש מאמץ ניכר כדי להשתחרר מדבר שהפך להיות עיקר אמונה דוגמטי בעניין זה , מרגע שהסוגיה תוצג בבהירות יתברר כי כאן , יותר...
אל הספר