גם אם במידה רבה האינטרס מושל בבני האדם , אפילו האינטרס עצמו , וכל מעשי האדם , נשלטים במלואם על ידי דעת הקהל . –דייוויד יום השוויון בפני החוק מוליך לדרישה שיהיה לכל בני האדם גם אותו החלק בחקיקת החוק . בנקודה זו נפגשים הליברליזם המסורתי והתנועה הדמוקרטית . אולם דאגותיהם העיקריות שונות . הליברליזם ) במובן האירופי שהיה לו במאה התשע-עשרה , שהוא המובן שנשתמש בו בכל הפרק הזה ( מתעניין בעיקר בהגבלת סמכויות הכפייה של כל ממשלה , בין שהיא דמוקרטית בין שלא , ואילו הדמוקרט הדוגמטיקן יודע רק גבול אחד לשלטון – דעת הרוב של אותה שעה . ההבדל בין שני האידיאלים יתבלט לעינינו יותר מכל כאשר ננקוב בשמות היפוכיהם : שכן לגבי הדמוקרטיה זהו השלטון הסמכותני ; לגבי הליברליזם זו הטוטליטריות . אף אחד משני המשטרים אינו מוציא בהכרח את משנהו ; דמוקרטיה אפשר מאוד שתנכס לעצמה סמכויות טוטליטריות , ואפשר להעלות על הדעת ששלטון סמכותני יפעל על פי עקרונות ליברליים . המילה " דמוקרטיה , ” בדומה לרוב המונחים בתחום שלנו , משמשת גם בהוראה רחבה וסתמית יותר . אבל אם נשתמש בה אך ורק לתיאורה של שיטת ממשל – כלומר , שלטון הרוב – הרי ברו...
אל הספר