ובהתגלגל טפות הגשם על שמשות חלון , ובהסתער הרוח בזעפה על כל משכן ועל כל גג , בהסתנן האפרורית העגומה אל תוך החןר - כה ימתקו וכה ייקרו אךבעת אלה הקירות , וכה יחם מהבל הנשימות שבתוכם . תחם כה ותיקר כה הצפיפות , ועליזות ובטוחות תרעש המכונה ותענה בקול ליבבות הרוח הפוךצות ביללתן העגומה , ובתקתוק זריז ומזרז , ובפטפוט עליז ומךנן תכךיז : " יש בית רש צל קורה לנמלטים מגשם , יש גג ויש תבשיל מהביל לחוזרים מהשדות בבגדיהם דולפי ממים , בידיהם סדוקות מקר ורוח . דף ספר יש וצרור של גליון עתון מתחת לעגיל כ 7 בוךה לועגת לסופה יש גג ישוב בלב אימה וסער , יש סעד סף לרגל ע ;> פה , כושלת וקפואה " ןחסד רחמים על שתי כפות ידים אז צונח , וחסד של תודה עולה מלב אל עין וגרון . וללא קול עולה בגין סולח ובאלם , ללא צליל , הנפש אז תרן : כי טוב בשתי ןדים דלות וחלשות , כי טוב בעשר אצבעות דקות העטות מלבוש על גו אחוז צנה , התקן כל בגד כגדול וכקטן באהבה , באהבה רבה ובסליחה קורנת . השחל כל חוט במחט הדקה ? כונת יוצר עולם מלב התהו ; ובשמחת חורש את אךמתו ,
אל הספר