ב , 1938 בתקופת המאורעות נפל דבר . שעת החירום המתמשכת והחשש מפני אובדן יכולת ההתגוננות של היישוב חייב עריכת מגבית מיוחדת . מוסדות היישוב הציוניים ביקשו לערוך מגבית לשם עמידה בתקציב הביטחון של היישוב העברי . כך נולד מוסד לכאורה פרוזאי מאוד בשם 'כופר היישוב . ' הוא קרא לכל תושבי הארץ היהודים לתרום מרכושם במיסוי רצוני . אלא שממונה של ההתיישבות השיתופית היה דל מאוד , ומה גם שלחברי הקיבוצים לא היה רכוש פרטי . סוכם אז שיש 'להתפרק מהזהב . ' היה בכך משום אקט המזכיר את התפרקות בני ישראל מתכשיטיהם לשם עשיית העגל במדבר . תכשיטים ומזכרות מבית אבא ואימא , ( שחרף הקולקטיביזציה החריפה שהופעלה על רכושם ובגדיהם של חברי הקיבוץ , נשמרו בצנעה בחדרי החברים , ( נתרמו למען האומה . מסע זה של טבעות וגביעים מן הפרט אל הכלל נתפש כשלב אחרון וסופי של פרידה מבית ההורים . פניה שמה לב למשמעות הקיומית של מגבית 'כופר היישוב . ' במסירה זו ראתה מעין איסוף פיסות קיום ומשמעות . וכך כתבה : הכרוז בא פתאום , וההתעוררות - בן רגע התלקחה . נפתחו תיבות שכוחות מכבר , הועלו לאור יום מגירות נידחות והוצאו לאחר שנים של אי שימוש - התכ...
אל הספר