מקום ותכנון

מקום האם דגניה היא מקום ? המקום בורח מהגדרות . מגדרים אותו , בונים בו , מהלכים בו , מרקיעים בו חלומות עזיבה והמראה . תוחמים אותו ומגדירים את תפקידיו , עובדים בו ; הוא נפגע במלחמות , פוקדות אותו רעידות אדמה , והוא עדיין סביבנו . המקום הוא פתח להתבוננות , זירת התרחשות . הוא נושא את עקרון התקווה והתכנון , הוא מצוי בטרם , למרות שהיה מזמן . פה הוא היה לפני שבאו המייסדים ותמיד הוא מוכן לקראת אלו שישנו אותו . יש המגינים עליו , ויש המשאירים אותו מאחוריהם . יש החוששים תמיד להתפרקותו . יש העוזבים אותו ושבים אליו בגעגועים לאין קץ . יש הנאחזים בו בתמיהה ולעתים בכאב של חרטה , ויש הלומדים לקרוא אותו בשמחה . את כל אלה ניתן לזהות בצילומים העתיקים של דגניה , בצבעיה , בגעגועי בניה , במדרכה , בשדרה ובבניינים . היווני העתיק דיבר על מקום כעל זירה שבה כל התכניות מטביעות את חותמן , אך היא תמיד מוכנה לתכניות שעוד לא הוטבעו בה . היהודי דיבר על מקום כעל מקור חיוני לבשורה ולהתגלות . 100 שנים מתכננים ומתכננים מחדש את דגניה . פוצעים את מה שהיה ורואים בו מכשול . המקום הוא האנשים החיים במקום , אלו הפוחדים לנטוש אותו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

הקיבוץ המאוחד