שחרור הנשים היה בדגניה כמו סוציאליזם , כמו ציונות : תביעה גורלית מצד אחד , אך כניסה אל הלא ידוע מצד אחר . הצורך למנוע אפליה , לפתוח את הלב לקראת אפשרויות חדשות , עדיין לא הופך את אלה לממשות . כשם שרבים מהורי החלוצים תהו האם בניהם יוכלו באמת לעשות את מהפכת העבודה , כן הרבה חלוצים תהו כיצד תיראה מהפכת שחרור הנשים . גם בין הנשים הייתה זו שאלה בוערת . מהי הדרך לבצע מהפכה כזו בלי להרוס את רקמת היחד , להקים משפחות לעמוד במשימות ולהקים את המפעל ? גם בגלל סבך החיים אך גם בגלל הקשיים שעורר אידיאל שחרור הנשים , היו בדגניה חברים שהכריעו לא להקים משפחה . אחרים ביקשו לדחות בדור את מהפכת הנשים , ולקוות שזו תקום אחרי שתקום משפחה חדשה ומושרשת . היו שביקשו לקיים את השחרור באופן חלקי : בהשתתפות הנשים בחיי הציבור , בלקיחת אחריות לתחומי החינוך ומילוי תפקידים ציבוריים . והיו שראו במהפכה הנשית תאונה שהסתפחה באופן מקרי לקבוצה . הדור השני בקבוצה היה הרבה יותר מרוכז בבניין המשפחה שלו . הוא תהה על הרעיונות של הדור הראשון שהביאו לדעתו להקריב את המשפחתיות . הוא ביקש לא לקפח את הפרטיות , ופחות לנטוש את הבית למען ה...
אל הספר