חיותה ויוסף

יוסף בוסל יוסף היה בן 11 כשנפטר אביו . הוא הלך ללמוד בישיבה בסלוצק , אכל שם "ימים , " כלומר נשלח לאכול בבתי משפחות . בא הביתה רק "בין הזמנים" בחופש מלימודים . אמו האלמנה קיוותה כי בנה יהיה רב . אך הוא בשלו : הוא היה לציוני וביקש ללכת לישיבה הציונית היחידה , ישיבת לידה של הרב ריינס . גם שם חש כי עליו לעשות משהו מהפכני יותר והלך לבית הספר החקלאי של יק"א במושבות היהודיות בדרום רוסיה ב"נובה פולטבקה . " בראש בית הספר עמד האגרונום זוסמן שהכשיר הרבה חלוצים לעבודה חקלאית . יוסף טרם היה בן שבע עשרה כשהגיע להכשרה החקלאית ובתום כמה חודשים שב כדי לעלות ארצה עם חיותה . בעיירה , בלילה היו חיותה ויוסף הצעירים מהלכים ומתווכחים על ציונות ועל חשיבותה של האהבה לאנושות . לפתע פגשו את אמא של יוסף ששאלה למה אין הוא בבית המדרש . המתח היה גדול . במשך השנים השתנה יחס אמו של יוסף לחיותה . בשנים האחרונות העלבון נעלם אך בתחילת הדרך העלבון צרב . האלמנה ביקשה להילחם על בנה הבוגר . האהוב . בעיירה סערו הוויכוחים . חלק ביקשו לצאת אל מרכזי האור וההשכלה וחלק ביקשו לשמר את העיירה על מוסדותיה הדתיים . יוסף היה האח הגדול ....  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

הקיבוץ המאוחד