בדואים , בהאים , אלג'יראים דגניה לא קמה יש מאין בעמק הירדן . אמנם רבים משטחיה לא היו מעובדים , לא היו במקום עצים ובתים , נופה השתנה באופן כל כך דרמטי , שהקורא במסמכי התקופה לא יוכל לזהות את מקומה . ובכל זאת , היא לא קמה יש מאין . שטחי עמק הירדן ועמק בית שאן היו זירת חיים ונדודים של שבטי בדואים . שבט הדלאיקה סוהו ודלאיקה עיסה שמכרו את אדמתם לחברת יק"א היו צאצאים של שבט ההייב שהתנחל בצפון מערב הכנרת ואחר כך הגיע לאזור יבניאל . חלק מאדמות המושבה כנרת , כנרת הקבוצה , דגניה ובית זרע של היום נרכשו מהם . לעמק הירדן הגיעו מתיישבים אחרי המרד של ערביי אלג'יר נגד הצרפתים ב . 1830 אחרי שמנהיג המרד עבדול קאדר שוחרר מכלאו , לקח את מאמיניו עמו למקום גלות בסוריה ובארץ ישראל , שם בנו כפרים חדשים . מן הגולן ירדה חבורת אלג'יראים לדוג בכנרת . זה היה ראשיתו של הכפר צמח שפגשו ראשוני דגניה וכנרת , כפר קטן שלעתים התרוקן ולעתים גדל . גם פרסים בהאים התיישבו בכמה מקומות בעמק הירדן ובעמק בית שאן . באום ג'וני ישבה משפחה בהאית , אך לא מהזרם המרכזי המוכר . ראש המשפחה היה מהמתפלגים מהמשפחה המייסדת . בכתבי הדת הבהאית...
אל הספר